Jeremiah 11:5

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

ยังไม่มีคำแปลในภาษานี้ กำลังแสดง English

11

1 הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ The word that came to Jeremiah from the LORD, saying:

2 שִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את וְדִבַּרְתֶּם֙ אֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְעַל־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ’Hear ye the words of this covenant, and speak unto the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem;

3 וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָר֣וּר הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמַ֔ע אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֥ית הַזֹּֽאת׃ and say thou unto them: Thus saith the LORD, the God of Israel: Cursed be the man that heareth not the words of this covenant,

4 אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶ֡ם בְּי֣וֹם הוֹצִיאִֽי־אוֹתָ֣ם מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֩יִם֩ מִכּ֨וּר הַבַּרְזֶ֜ל לֵאמֹ֗ר שִׁמְע֤וּ בְקוֹלִי֙ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אוֹתָ֔ם כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה אֶתְכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ which I commanded your fathers in the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the iron furnace, saying: Hearken to My voice, and do them, according to all which I command you; so shall ye be My people, and I will be your God;

5 לְמַ֩עַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן ׀ יְהֹוָֽה׃ {פ}
that I may establish the oath which I swore unto your fathers, to give them a land flowing with milk and honey, as at this day.’ Then answered I, and said: ‘Amen, O LORD.’

6 וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֨א אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃ And the LORD said unto me: ‘Proclaim all these words in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem, saying: Hear ye the words of this covenant, and do them.

7 כִּי֩ הָעֵ֨ד הַעִדֹ֜תִי בַּאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיוֹם֩ הַעֲלוֹתִ֨י אוֹתָ֜ם מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַשְׁכֵּ֥ם וְהָעֵ֖ד לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃ For I earnestly forewarned your fathers in the day that I brought them up out of the land of Egypt, even unto this day, forewarning betimes and often, saying: Hearken to My voice.

8 וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹא־הִטּ֣וּ אֶת־אׇזְנָ֔ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ אִ֕ישׁ בִּשְׁרִיר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וָאָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֜ם אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֧י הַבְּרִית־הַזֹּ֛את אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי לַעֲשׂ֖וֹת וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ {ס} Yet they hearkened not, nor inclined their ear, but walked every one in the stubbornness of their evil heart; therefore I brought upon them all the words of this covenant, which I commanded them to do, but they did them not.’

9 וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י נִֽמְצָא־קֶ֙שֶׁר֙ בְּאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּבְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ And the LORD said unto me: ‘A conspiracy is found among the men of Judah, and among the inhabitants of Jerusalem.

10 שָׁ֩בוּ֩ עַל־עֲוֺנֹ֨ת אֲבוֹתָ֜ם הָרִאשֹׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מֵֽאֲנוּ֙ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֔י וְהֵ֣מָּה הָלְכ֗וּ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעׇבְדָ֑ם הֵפֵ֤רוּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ וּבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה אֶת־בְּרִיתִ֕י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־אֲבוֹתָֽם׃ {ס} They are turned back to the iniquities of their forefathers, who refused to hear My words; and they are gone after other gods to serve them; the house of Israel and the house of Judah have broken My covenant which I made with their fathers.

11 לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא אֲלֵיהֶם֙ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יוּכְל֖וּ לָצֵ֣את מִמֶּ֑נָּה וְזָעֲק֣וּ אֵלַ֔י וְלֹ֥א אֶשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ Therefore thus saith the LORD: Behold, I will bring evil upon them, which they shall not be able to escape; and though they shall cry unto Me, I will not hearken unto them.

12 וְֽהָלְכ֞וּ עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְיֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְזָֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מְקַטְּרִ֖ים לָהֶ֑ם וְהוֹשֵׁ֛עַ לֹא־יוֹשִׁ֥יעוּ לָהֶ֖ם בְּעֵ֥ת רָעָתָֽם׃ Then shall the cities of Judah and the inhabitants of Jerusalem go and cry unto the gods unto whom they offer; but they shall not save them at all in the time of their trouble.

13 כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָ֑ה וּמִסְפַּ֞ר חֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֗͏ִם שַׂמְתֶּ֤ם מִזְבְּחוֹת֙ לַבֹּ֔שֶׁת מִזְבְּח֖וֹת לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ {ס} For according to the number of thy cities are thy gods, O Judah; and according to the number of the streets of Jerusalem have ye set up altars to the shameful thing, even altars to offer unto Baal.

14 וְאַתָּ֗ה אַל־תִּתְפַּלֵּל֙ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּשָּׂ֥א בַעֲדָ֖ם רִנָּ֣ה וּתְפִלָּ֑ה כִּ֣י ׀ אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֗עַ בְּעֵ֛ת קׇרְאָ֥ם אֵלַ֖י בְּעַ֥ד רָעָתָֽם׃ {ס} Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them; for I will not hear them in the time that they cry unto Me for their trouble.’

15 מֶ֣ה לִידִידִ֞י בְּבֵיתִ֗י עֲשׂוֹתָ֤הּ הַֽמְזִמָּ֙תָה֙ הָרַבִּ֔ים וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ יַעַבְר֣וּ מֵעָלָ֑יִךְ כִּ֥י רָעָתֵ֖כִי אָ֥ז תַּעֲלֹֽזִי׃ What hath My beloved to do in My house, Seeing she hath wrought lewdness with many, And the hallowed flesh is passed from thee? When thou doest evil, then thou rejoicest.

16 זַ֤יִת רַֽעֲנָן֙ יְפֵ֣ה פְרִי־תֹ֔אַר קָרָ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁמֵ֑ךְ לְק֣וֹל ׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדֹלָ֗ה הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיּוֹתָֽיו׃ The LORD called thy name A leafy olive-tree, fair with goodly fruit; With the noise of a great tumult He hath kindled fire upon it, And the branches of it are broken.

17 וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ הַנּוֹטֵ֣עַ אוֹתָ֔ךְ דִּבֶּ֥ר עָלַ֖יִךְ רָעָ֑ה בִּ֠גְלַ֠ל רָעַ֨ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבֵ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָהֶ֛ם לְהַכְעִסֵ֖נִי לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ {פ}
For the LORD of hosts, that planted thee, hath pronounced evil against thee, because of the evil of the house of Israel and of the house of Judah, which they have wrought for themselves in provoking Me by offering unto Baal.

18 וַיהֹוָ֥ה הוֹדִיעַ֖נִי וָאֵדָ֑עָה אָ֖ז הִרְאִיתַ֥נִי מַעַלְלֵיהֶֽם׃ And the LORD gave me knowledge of it, and I knew it; Then Thou showedst me their doings.

19 וַאֲנִ֕י כְּכֶ֥בֶשׂ אַלּ֖וּף יוּבַ֣ל לִטְב֑וֹחַ וְלֹֽא־יָדַ֜עְתִּי כִּֽי־עָלַ֣י ׀ חָשְׁב֣וּ מַחֲשָׁב֗וֹת נַשְׁחִ֨יתָה עֵ֤ץ בְּלַחְמוֹ֙ וְנִכְרְתֶ֙נּוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וּשְׁמ֖וֹ לֹא־יִזָּכֵ֥ר עֽוֹד׃ But I was like a docile lamb that is led to the slaughter; And I knew not that they had devised devices against me: ‘Let us destroy the tree with the fruit thereof, And let us cut him off from the land of the living, That his name may be no more remembered.’

20 וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ {ס} But, O LORD of hosts, that judgest righteously, That triest the reins and the heart, Let me see Thy vengeance on them; For unto Thee have I revealed my cause.

21 לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ עַל־אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת הַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֖ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א תָמ֖וּת בְּיָדֵֽנוּ׃ {פ}
Therefore thus saith the LORD concerning the men of Anathoth, that seek thy life, saying: ‘Thou shalt not prophesy in the name of the LORD, that thou die not by our hand’;

22 לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י פֹקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם הַבַּחוּרִים֙ יָמֻ֣תוּ בַחֶ֔רֶב בְּנֵיהֶם֙ וּבְנ֣וֹתֵיהֶ֔ם יָמֻ֖תוּ בָּרָעָֽב׃ therefore thus saith the LORD of hosts: Behold, I will punish them; The young men shall die by the sword, Their sons and their daughters shall die by famine;

23 וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּי־אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־אַנְשֵׁ֥י עֲנָת֖וֹת שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ {ס} And there shall be no remnant unto them; For I will bring evil upon the men of Anathoth, Even the year of their visitation.

Miqra according to the Masorah · สัญญาอนุญาต: CC BY-SA · ที่มา
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · สัญญาอนุญาต: Public Domain · ที่มา

คำต่อคำ (Hebrew → English · Strong’s)

לְמַעַן֩maʻanheed
הָקִ֨יםqûwmto rise (in various applications
אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
הַשְּׁבוּעָ֜הshᵉbûwʻâhsomething sworn
אֲשֶׁרʼăsherwho
נִשְׁבַּ֣עְתִּיshâbaʻto seven oneself
לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗םʼâbfather
לָתֵ֤תnâthanto give
לָהֶם֙
אֶ֣רֶץʼeretsthe earth
זָבַ֥תzûwbto flow freely
חָלָ֛בchâlâbmilk
וּדְבַ֖שׁdᵉbashhoney
כַּיּ֣וֹםyôwma day
הַזֶּ֑הzehthe masculine demonstrative pronoun
וָאַ֥עַןʻânâhto eye or to heed
וָאֹמַ֖רʼâmarto say
אָמֵ֥ןʼâmênsure
יְהוָֽהYᵉhôvâhJehovah

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Jeremiah 11:5 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

לְמַ֩עַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן ׀ יְהֹוָֽה׃ {פ}

สัญญาอนุญาต: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

that I may establish the oath which I swore unto your fathers, to give them a land flowing with milk and honey, as at this day.’ Then answered I, and said: ‘Amen, O LORD.’

สัญญาอนุญาต: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

לְמַעַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן ׀ יְהוָֽה׃ (ס)

สัญญาอนุญาต: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה

สัญญาอนุญาต: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

לְמַעַן הָקִים אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה וָאַעַן וָאֹמַר אָמֵן יְהוָה׃

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

de manière à accomplir le serment que j’ai fait à vos ancêtres de leur donner un pays où coulent le lait et le miel, comme cela s’est réalisé aujourd’hui!" Je répondis par ces mots: "Amen, ô Éternel!"

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Abym utwierdził przysięgę, którąm zaprzysiągł ojcom waszym, abym oddał im ziemię płynącą mlekiem i miodem, jako dziś. I odpowiedziałem i rzekłem: Tak, zaprawdę, o Wiekuisty!

สัญญาอนุญาต: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

כּדי מקיים צו זײַן די שבועה װאָס איך האָב געשװאָרן אײַערע עלטערן, זײ צו געבן אַ לאַנד װאָס פֿליסט מיט מילך און האָניק, אַזױ װי הײַנטיקן טאָג. האָב איך געענטפֿערט און געזאָגט: אָמן, גאָט!

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

por ke plenumiĝu la ĵuro, kiun Mi ĵuris al viaj patroj, ke Mi donos al ili landon, kie fluas lakto kaj mielo, kiel tio estas nun. Kaj mi respondis kaj diris: Tiel estu, ho Eternulo.

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Commentary on Jeremiah 11:5

Rashi

English

“Amen, O Lord” that he be cursed.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · สัญญาอนุญาต: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

בְּדִיל לְקַיָמָא יַת קְיָמָא דְקַיֵמִית לַאֲבָהַתְכוֹן לְמִתַּן לְהוֹן אַרְעָא עַבְדָא חֲלַב וּדְבַשׁ כְּיוֹמָא הָדֵין וַאֲתֵיבִית וַאֲמָרִית אָמֵן יְיָ:

Mikraot Gedolot · สัญญาอนุญาต: Public Domain · Full commentary on Sefaria