Jeremiah 6:15

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

ยังไม่มีคำแปลในภาษานี้ กำลังแสดง English

6

1 הָעִ֣זוּ ׀ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן מִקֶּ֙רֶב֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּבִתְק֙וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃ Put yourselves under covert, ye children of Benjamin, Away from the midst of Jerusalem, And blow the horn in Tekoa, And set up a signal on Beth-cherem; For evil looketh forth from the north, And a great destruction.

2 הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיּֽוֹן׃ The comely and delicate one, The daughter of Zion, will I cut off.

3 אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹֽהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֽוֹ׃ Shepherds with their flocks come unto her; They pitch their tents against her round about; They feed bare every one what is nigh at hand.

4 קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצׇּהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֙נוּ֙ כִּֽי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃ ’Prepare ye war against her; Arise, and let us go up at noon! ’ ’Woe unto us! for the day declineth, For the shadows of the evening are stretched out! ’

5 ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ׃ {פ}
’Arise, and let us go up by night, And let us destroy her palaces.’

6 כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔הֿ וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סֹֽלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הׇפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃ For thus hath the LORD of hosts said: Hew ye down her trees, And cast up a mound against Jerusalem; This is the city to be punished; Everywhere there is oppression in the midst of her.

7 כְּהָקִ֥יר (בור) [בַּ֙יִר֙] מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁ֠ד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃ As a cistern welleth with her waters, So she welleth with her wickedness; Violence and spoil is heard in her; Before Me continually is sickness and wounds.

8 הִוָּֽסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ ל֥וֹא נוֹשָֽׁבָה׃ {פ}
Be thou corrected, O Jerusalem, Lest My soul be alienated from thee, Lest I make thee desolate, A land not inhabited.

9 כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עוֹלֵ֛ל יְעוֹלְל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָֽדְךָ֔ כְּבוֹצֵ֖ר עַל־סַלְסִלּֽוֹת׃ Thus saith the LORD of hosts: They shall thoroughly glean as a vine The remnant of Israel; Turn again thy hand As a grape-gatherer upon the shoots.

10 עַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֙ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אׇזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃ To whom shall I speak and give warning, That they may hear? Behold, their ear is dull, And they cannot attend; Behold, the word of the LORD is become unto them a reproach, They have no delight in it.

11 וְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהֹוָ֤ה ׀ מָלֵ֙אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֤ךְ עַל־עוֹלָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל ס֥וֹד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים׃ Therefore I am full of the fury of the LORD, I am weary with holding in: Pour it out upon the babes in the street, And upon the assembly of young men together; For even the husband with the wife shall be taken, The aged with him that is full of days.

12 וְנָסַ֤בּוּ בָֽתֵּיהֶם֙ לַאֲחֵרִ֔ים שָׂד֥וֹת וְנָשִׁ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־אַטֶּ֧ה אֶת־יָדִ֛י עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ And their houses shall be turned unto others, Their fields and their wives together; For I will stretch out My hand upon the inhabitants of the land, Saith the LORD. .

13 כִּ֤י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדוֹלָ֔ם כֻּלּ֖וֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלּ֖וֹ עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ For from the least of them even unto the greatest of them Every one is greedy for gain; And from the prophet even unto the priest Every one dealeth falsely.

14 וַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃ They have healed also the hurt of My people lightly, Saying: ‘Peace, peace’, when there is no peace.

15 הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס} They shall be put to shame because they have committed abomination; Yea, they are not at all ashamed, Neither know they how to blush; Therefore they shall fall among them that fall, At the time that I punish them they shall stumble, Saith the LORD.

16 כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַׁאֲל֣וּ ׀ לִנְתִב֣וֹת עוֹלָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֤רֶךְ הַטּוֹב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגּ֖וֹעַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ׃ Thus saith the LORD: Stand ye in the ways and see, And ask for the old paths, Where is the good way, and walk therein, And ye shall find rest for your souls. But they said: ‘We will not walk therein.’

17 וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב׃ And I set watchmen over you: ‘Attend to the sound of the horn’, But they said: ‘We will not attend.’

18 לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃ Therefore hear, ye nations, And know, O congregation, what is against them.

19 שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבוֹתָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתוֹרָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃ Hear, O earth: Behold, I will bring evil upon this people, Even the fruit of their thoughts, Because they have not attended unto My words, And as for My teaching, they have rejected it.

20 לָמָּה־זֶּ֨ה לִ֤י לְבוֹנָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָב֔וֹא וְקָנֶ֥ה הַטּ֖וֹב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֽוֹתֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצ֔וֹן וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי׃ To what purpose is to Me the frankincense that cometh from Sheba, And the sweet cane, from a far country? Your burnt-offerings are not acceptable, Nor your sacrifices pleasing unto Me.

21 לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִכְשֹׁלִ֑ים וְכָ֣שְׁלוּ בָ֠ם אָב֨וֹת וּבָנִ֥ים יַחְדָּ֛ו שָׁכֵ֥ן וְרֵע֖וֹ (יאבדו) [וְאָבָֽדוּ]׃ {פ}
Therefore thus saith the LORD: Behold, I will lay stumblingblocks before this people, And the fathers and the sons together shall stumble against them, The neighbour and his friend, and they shall perish.

22 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן וְג֣וֹי גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ Thus saith the LORD: Behold, a people cometh from the north country, And a great nation shall be roused from the uttermost parts of the earth.

23 קֶ֣שֶׁת וְכִיד֞וֹן יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הוּא֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קוֹלָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־צִיּֽוֹן׃ They lay hold on bow and spear, They are cruel, and have no compassion; Their voice is like the roaring sea, And they ride upon horses; Set in array, as a man for war, Against thee, O daughter of Zion.

24 שָׁמַ֥עְנוּ אֶת־שׇׁמְע֖וֹ רָפ֣וּ יָדֵ֑ינוּ צָרָה֙ הֶחֱזִקַ֔תְנוּ חִ֖יל כַּיּֽוֹלֵדָֽה׃ ’We have heard the fame thereof, our hands wax feeble, Anguish hath taken hold of us, And pain, as of a woman in travail.’

25 אַל־[תֵּֽצְאוּ֙] (תצאי) הַשָּׂדֶ֔ה וּבַדֶּ֖רֶךְ אַל־[תֵּלֵ֑כוּ] (תלכי) כִּ֚י חֶ֣רֶב לְאֹיֵ֔ב מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃ Go not forth into the field, Nor walk by the way; For there is the sword of the enemy, And terror on every side.

26 בַּת־עַמִּ֤י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֤בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ׃ O daughter of my people, gird thee with sackcloth, And wallow thyself in ashes; Make thee mourning, as for an only son, Most bitter lamentation; For the spoiler shall suddenly come upon us.

27 בָּח֛וֹן נְתַתִּ֥יךָ בְעַמִּ֖י מִבְצָ֑ר וְתֵדַ֕ע וּבָחַנְתָּ֖ אֶת־דַּרְכָּֽם׃ I have made thee a tower and a fortress among My people; That thou mayest know and try their way.

28 כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סוֹרְרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְחֹ֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ים הֵֽמָּה׃ They are all grievous revolters, Going about with slanders; They are brass and iron; They all of them deal corruptly.

29 נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ (מאשתם) [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃ The bellows blow fiercely, The lead is consumed of the fire; In vain doth the founder refine, For the wicked are not separated.

30 כֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהֹוָ֖ה בָּהֶֽם׃ {פ}
Refuse silver shall men call them, Because the LORD hath rejected them.

Miqra according to the Masorah · สัญญาอนุญาต: CC BY-SA · ที่มา
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · สัญญาอนุญาต: Public Domain · ที่มา

คำต่อคำ (Hebrew → English · Strong’s)

הֹבִ֕ישׁוּyâbêshto be ashamed
כִּ֥יkîyvery widely used as a relative conjuncti
תוֹעֵבָ֖הtôwʻêbahsomething disgusting
עָשׂ֑וּʻâsâhto do or make
גַּםgamassemblage
בּ֣וֹשׁbûwshto pale
לֹֽאlôʼnot
יֵב֗וֹשׁוּbûwshto pale
גַּםgamassemblage
הַכְלִים֙kâlamto wound
לֹ֣אlôʼnot
יָדָ֔עוּyâdaʻto know
לָכֵ֞ןkênset upright
יִפְּל֧וּnâphalto fall
בַנֹּפְלִ֛יםnâphalto fall
בְּעֵתʻêthtime
פְּקַדְתִּ֥יםpâqadto visit
יִכָּשְׁל֖וּkâshalto totter or waver (through weakness of
אָמַ֥רʼâmarto say
יְהוָֽהYᵉhôvâhJehovah

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Jeremiah 6:15 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס}

สัญญาอนุญาต: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

They shall be put to shame because they have committed abomination; Yea, they are not at all ashamed, Neither know they how to blush; Therefore they shall fall among them that fall, At the time that I punish them they shall stumble, Saith the LORD.

สัญญาอนุญาต: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

สัญญาอนุญาต: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה

สัญญาอนุญาต: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם־בּוֹשׁ לֹא־יֵבוֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת־פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה׃

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Ils devraient avoir honte des abominations commises par eux; mais ils n’ont plus aucune pudeur, mais ils ne savent plus rougir. Aussi succomberont-ils avec ceux qui succombent à l’heure où j’aurai à les châtier, ils trébucheront, dit l’Éternel.

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wstydzić się będą musieli, że ohydy spełniają; ale niema już dla nich wstydu ani rumienić się nie umieją. Przeto legną między poległymi, czasu, którego ich nawiedzę runą, rzecze Wiekuisty.

สัญญาอนุญาต: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

זײ װעלן צו שאַנד װערן, װײַל אומװערדיקײט האָבן זײ געטאָן; צו מאָל שעמען שעמען זײ זיך ניט, צו מאָל פֿון קײן בושה װײסן זײ ניט; דרום װעלן זײ פֿאַלן צװישן די געפֿאַלענע; בעת איך רעכן זיך מיט זײ װעלן זײ געשטרױכלט װערן, זאָגט גאָט.

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ĉu ili hontas, ke ili faras abomenindaĵon? ili tute ne hontas, ili eĉ ne povoscias ruĝiĝi; tial ili falos inter la falantoj, ili renversiĝos, kiam Mi vizitos ilin, diras la Eternulo.

สัญญาอนุญาต: Public Domain

Commentary on Jeremiah 6:15

Rashi

English

They should be ashamed Heb. הובישו, they should be ashamed [from Jonathan].

to feel disgrace Heb. הכלים, like להכלים.

Neither are they ashamed They are not ashamed of their evil deeds.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · สัญญาอนุญาต: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

עֲלֵיהוֹן לְמִבְהַת אֲרֵי תּוֹעֵבְתָּא עֲבָדוּ אַף מִבְהַת לֵית אִינוּן בָהֲתִין אַף אִתְכְּנָעָא לֵית אִינוּן יָדְעִין בְּכֵן יִתְרְמוֹן קָטִילִין בְּעִדַן דְאַסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן יִתְקְלוּן אֲמַר יְיָ:

Mikraot Gedolot · สัญญาอนุญาต: Public Domain · Full commentary on Sefaria